החלטה בתיק רע"פ 4338/04

           בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים י' גריל, א' רזי וא' שיף) אשר קיבל את ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט א' אליקים).

           כנגד המבקש הוגש לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום בו יוחסה לו עבירה על חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 וכן יוחסה לו עבירה על פקודת המכס. בכתב האישום נטען כי המבקש הבריח לישראל קרטוני סיגריות מבלי ששילם בגינם מס קניה. לאחר מספר דחיות, נקבע התיק לדיון ליום 16.12.03. בפתח הדיון הוקרא כתב האישום למבקש, הוא הודה בעובדות כתב האישום ועל יסוד הודאתו ביקשה המשיבה כי בית המשפט ירשיעו. בשלב זה נטען על ידי המבקש כי לנוכח האמור בכתב האישום אין להרשיעו אלא לזכותו. המבקש הצביע על כך שבכתב האישום נכתב שתאריך ביצוע העבירה הוא 17.12.03 ומכיוון שמדובר בתאריך עתידי נכון למועד הדיון הרי שאין להרשיעו. בתשובה טענה המשיבה כי מדובר בטעות טכנית וכי ברצונה להגיש כתב אישום מתוקן בו נקוב התאריך הנכון - 17.12.02. בית המשפט קיבל את עמדת המשיבה והתיר לה להגיש כתב אישום מתוקן. בית המשפט עמד על כך שהטעות בתאריך אינה אלא טעות סופר ובהתחשב בשלב המוקדם בו נמצא משפטו של המבקש, היה מוכן להתיר את התיקון. בית המשפט התיר למבקש לחזור בו מהודיתו ונתן לו שהות להערך להקראה של כתב האישום המתוקן. בו במקום המציאה המשיבה כתב אישום מתוקן ואולם, לאחר שקיבל המבקש את כתב האישום המתוקן לידיו, קמה לו טענה חדשה. המבקש טען כי כתב האישום המתוקן אינו נושא חתימת תובע ועל כן הוא בטל. לפיכך, טען המשיב, יש לזכותו מהעבירות נשוא כתב האישום. גם בענין זה טענה המשיבה כי מדובר בטעות טכנית הניתנת לתיקון אולם בית המשפט סבר אחרת. בית המשפט קבע כי המשיבה הגדישה את הסאה וטעויותיה החוזרות ונשנות מצדיקות את זיכוי המבקש מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום הפגום.

           כנגד פסק דין זה הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעורה חזרה המשיבה על טענתה כי הטעויות שנפלו בכתב האישום הן טעויות טכניות אשר ניתן היה לתקנן על נקל ואין בתיקונן כדי לקפח את הגנתו של המבקש. המשיבה הדגישה כי מסקנה זו מתחזקת לנוכח העובדה שבירור משפטו של המבקש למעשה טרם החל. המשיבה ביקשה, איפוא, כי זיכויו של המבקש בעבירות נשוא כתב האישום יבוטל וכי הדיון יוחזר לבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה. בית המשפט סבר כי פגמים טכניים, כגון טעות בתאריך או העדר חתימה, אשר אין בהם כדי לקפח את הגנת הנאשם, אינם יכולים להביא לביטולו של כתב אישום ולזיכוי. לפיכך, בית המשפט המחוזי ביטל את הכרעת דינו המזכה של בית משפט השלום והורה על החזרת התיק לבית משפט השלום על מנת שידון בו מראשיתו.

           בבקשת רשות הערעור שבפניי טען המבקש כנגד פסק הדין בבית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, הטעויות שנפלו בכתב האישום אינן טעויות טכניות גרידא אלא מדובר ב"פגמים מהותיים שיש בהם כדי לפגוע בתוקפם של ההליכים". עוד טען המבקש כי באיזון בין אינטרס מיצוי הדין עם נאשם לבין האינטרס בדבר מניעת עינוי דין מנאשם ומניעת בזבוז זמנו של בית המשפט גוברים, במקרה זה, האחרונים.

           לאחר שעיינתי בבקשה, שוכנעתי כי דינה להידחות שכן עניינו של המבקש אינו מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה קיומו של דיון בפני בית-משפט זה. אין ספק כי הפגמים שנפלו בכתב האישום במקרה דנן הם פגמים טכניים ותיקונם בשלב בו נערכו לא הביא לקיפוח הגנתו של המבקש. אכן, ראוי היה כי נציגי המשיבה ינהגו ביתר קפדנות ביחס לכתבי האישום שהם מגישים בשמה אך שגגותיהם במקרה זה לא פגעו בזכויותיו של המבקש להליך הוגן ולא הביאו לעינוי דין.

           אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.  

           ניתנה היום, כ"א בסיון התשס"ד (10.6.2004).

                                                                                              ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: